המוזיקה שלנו
.jpeg)
לייב סשן עם פרץ אליהו - 2025
שני שירים של אנסמבל אקוט ופרץ אליהו. השיר הראשון, ״געגועים״, הוא עיבוד לקטע האינסטרומטלי האהוב שכתב פרץ אליהו והתפרסם באלבום של בנו, מארק אליהו. בביצוע החדש המשותף, השיר מקבל מילים לראשונה (ענבל ג׳משיד), ואיתן משמעויות חדשות ומרגשות על המרחק וגעגועיו.
השיר השני, ״כשאת בוכה״ (מילים: ברכה סרי) נותן במה לקולו העוצמתי של חבר נוסף בהרכב, אביב עזרא. אביב מביא איתו לביצוע השפעות עיראקיות (רדיו בגדד) וגם עכשוויות (דה הולוויז) ויחד עם ענבל ג׳משיד הסולנית נוצר דואט קלאסי
פרץ אליהו: טאר, לריסה אליהו: פסנתר
מעשים קטנים- 2023
יצירה שהיא תפילה אחרת. מחרוזת שירים של משוררים ומשוררות מקומיים, רובם ירושלמים, המעובדים בחופשיות ורגישות. השירים הם בקשות, סליחות וייחולים המעסיקים אותנו דווקא כאן ודווקא עכשיו. אקוט לוקחים את השירים והמילים המופיעים בעולם התפילה ומטעינים אותם משמעויות אחרות- מתאימים אותם לזמן, לקהל, למקום, בתקווה שיהפכו לרלוונטים יותר.
הוא היה בעדי - 2021
שני שירים חדשים למילים של אפרת מישורי וביניהם קטע אינסטרומנטלי מרכיבים את היצירה החדשה של ההרכב שמנסה הפעם להעמיק עוד יותר אל תוך מבנים ועולמות צליליים מזרח תיכוניים.המילים היפות של המשוררת שנערכו בחופשיות עוסקים בחוויות אישיות של אישה חזקה, באתגרים, באהבה, ביחסי כוחות ובמשפחה. כל אלו שימשו כחומרים לבריאת עולם צלילי שנטוע מצד אחד עמוק במסורת המקאם הערבית אך מצד שני בעולמות חדשים אחרים לגמריי.את שני השירים החדשים חוצה קטע אינסטרומטלי - סמאעי. גם כאן, הז׳אנר המסורתי מקבל פרשנות עכשווית יותר בעזרת קונטרפונקטים, הרמוניה ותזמור והפוקוס עובר לנגינה וביצוע של חברי ההרכב השונים.
יש אלוהים בעמק - 2020
״יש אלוהים בעמק״ היא יצירה מוזיקלית אחת ארוכה.
הטקסט הוא שילוב של מספר שירים פרי-עטו של המשורר הירושלמי יוסף עוזר מתוך ספרו "עמק יזרעאל ירושלים", העוסק בביוגרפיה האישית של משפחתו אשר היגרה בילדותו אל מחוץ לעיר הקודש, לעמק יזרעאל, לב התרבות הציונית החילונית. המשורר, ובמידה רבה גם מילותיו מבטאים את עמדתו הייחודית והמורכבת בתוך החברה הישראלית. עוזר נטוע עמוק בתוך החברה החרדית והמסורת היהודית ואינו חושש לרגע לשוחח עם החברה החילונית ולהמשיך לתת את קולו לתרבות ולאומנות במרחב המקומי והים תיכוני.
ביצירה משתלבים זה בזה מספר שירים: הראשון עוסק במשמעות האל בתוך החיים היום יומיים על רקע עזיבתו של עוזר את עיר הקודש. השיר השני הוא שיר אהבה אבסטרקטי, השלישי מתאר את מהלך השבת כנסיעה משותפת של אדם ומשפחתו בחללית, והאחרון עוסק בירושלים ומצבה כיום: ״...ואני אומר לה: ירושלים שאינה עיר צדק ואינה עיר יונים ידעתי כי תהיי עוד כוס מנופצת נאנסת בשפת אלף עמים״
"מצד לצד״ - 2020
דמיינו איתנו רגע: ילדים קטנטנים גדלים גם לצלילים אחרים, מגוונים ועשירים. חוץ משירי עם אירופאים נפלאים וארץ ישראל הישנה והטובה, הורים וילדים מזמזמים יחד בטבעיות מנגינות מצפון אפריקה, מצרים ומעיראק.
בעזרת כלי נגינה מסקרנים נצא ביחד לטיול פנטסטי בין צלילי המקום, העיר והמדבר, מוזיקה מפעם ומעכשיו. נהפוך לדג ששוחה במים וגם במרום, ביום שישי בבוקר נכין מתכון של עוגה משבעה מרכיבים, נשיר, נרקוד ונזוז יחד מצד לצד.
מצד לצד הוא נסיון צנוע במימדיו אך יומרני בשאיפותיו לעדכן ולו במעט את התרבות הישראלית, מלמטה, מהיסוד. הוא הזדמנות להתחבר למסורות מקומיות, מהבית או של השכן, ואולי רק הזמנה להציץ לתרבות רחוקה רחוקה, קסומה ומסתורית ובטח למחוא כפיים, ילדים והורים, בקצב חדש!
העבודה על "מצד לצד" התחילה בצורה ספונטנית, כשענבל שרה לאחד מילדיה שיר על דג ששוחה במים וגם בשמיים...מהר מאד הבין ההרכב שיש בלחן הקטן הזה משהו שונה שרומז לאפשרות של שירי ילדים קצת אחרים, מגוונים ובעלי השפעות רחבות יותר. בדיוק באותה תקופה ענבל וגלעד יצאו לתכנית רזדנסי בפריז, בקריית האמנים הסיטה, ובמשך חודשיים כתבו כמעט את כל המוזיקה לאלבום.
כשחזרו ארצה, נפגשו עם חבר הילדות אמיר בולצמן שהפיק מוזיקלית את הדיסק ונתן את הטאץ׳ העכשווי שלו. ״מצד לצד״ יצא לאור בזכות קמפיין "הדסטארט" מוצלח.
עוד באלבום: רוני סומק מתארח וקורא אחד משיריו, אמא של ענבל כתבה את מילות אחד מהשירים ואחיותיה מתארחות ושרות קולות, קליפ נפלא לשיר ״עמוס״ והפתעות נוספות…
האלבום הופק בתמיכת מפעל הפיס
מספיק דיברנו על אהבה - 2018
"מספיק דיברנו על אהבה" היא יצירה מוזיקלית מקורית על פי שירו של המשורר הירושלמי אלמוג בהר.
השיר של בהר עוסק ברומן שהיה או לא היה בין אום כולת׳ום לבין אחד מכותבי שיריה, אחמד ראמי. נוכחותה של הזמרת המצרית הגדולה מורגשת גם במוזיקה: יצירה אחת גדולה באורך של ארבעים דקות שצורתה שואבת השראה מהמבנים הקלאסיים של המוזיקה המצרית במאה הקודמת.
"מספיק דיברנו על אהבה" הוא נסיון נוסף של ההרכב לערבב מוזיקות שונות. ייחודו בכך שהוא מנסה להשאיל עקרונות מזרחיים ולא רק סממנים. כך לדומא מבנים מסורתיים מערביים מורכבים יזנחו לטובת מבנים פשוטים המאפשרים חופש ומורכבות גבוהה יותר בפרטים קטנים יותר - כמו ערבסקה מוצלחת.
שירי קטמונים - 2015
האי.פי הראשון של ההרכב, ״שירי קטמונים״ הוא אוסף קטן של לחנים מקוריים למילים הקשורים כולם בשכונת הקטמונים, בירושלים. מלבד הנושאים השכונתיים והיומיומיים השירים הם פרי עטם של משוררים תושבי השכונה.
״אז היו קוראים לי ג׳ולייט למעלה וג׳ולייט למטה, שרה למעלה ושרה למטה״
מילותיו של השיר הראשון באי.פי "ג'ולייט למעלה", נערכו מתוך ראיון מוקלט עם תושבת השכונה ג׳ולייט שבתאי על הימים הראשונים בהם עלתה מבגדד לקטמונים. ג׳ולייט מספרת על תושבי השכונה, על השמחה, על הקשיים וגם על השכנה שלה מלמעלה, גם לה קוראים ג׳ולייט, ולשתיהן ילדה בשם שרה.
״הן לא מסבירות שפריחה זאת שמחה, שנכדות צריכות להיות שמחות שהן נקראות בשם סבתן״
השיר השני, ״פרחות״, מורכב מחלקים משירו של אלמוג בהר ״שני שירי פריחה״.
״יום יבוא״, השיר השלישי, הוא של המשוררת מירי בן שמחון. הוא מתאר את סיפור חייה האישי והנוגע ללב של נערה מהשכונה שמשתדלת לעשות הכל נכון.
השיר האחרון, ״ג׳ולייט למטה״, כמו אפילוג, מורכב מהקלטות קולה האמיתי של ג׳ולייט כשברקע לחן השיר, ומנסה לתת כבוד לקול המקורי הנשי שמלווה את האי. פי.